החלטה בתיק בש"א 5178/08

לפני בקשה ליתן  פטור מהפקדת עירבון בערעור שהגיש המבקש על פסק הדין של בית משפט השלום בתל אביב יפו (ת.א. 75236/04) מיום 18.9.07 (להלן: " פסק הדין"). פסק הדין עניננו נזקים שנגרמו למכונית המשיב 2 (להלן: "המשיב"), כתוצאה מפגיעה במכונית בה נהג המבקש. בית המשפט אמץ את גרסת המשיב, דחה את עדות המבקש וחייב אותו למשיבה 2, מבטחת המשיב את כינון הנזק.

המבקש טוען כי בשל קשיים כלכלים בהם הוא נתון אין ביכולתו לשלם את סכום העירבון בסך 15,000 ש"ח אשר הושת עליו עת הוגש הערעור. לעניין זה מצביע המבקש על השתכרות נמוכה, הצורך בתמיכה בהוריו, רעיתו שילדה זה, ילד חולה הזקוק לתרופות, חובות שרובצים עליו ועוד.

המשיבים מתנגדים לבקשה תוך שמפנים אף לכך שכתב הערעור שהוגש, מתייחס במהותו לתיק אחר, כך שלא עלה בידי בא כוחם לשקול את סיכויי הערעור ועוד. לגופו טוענים המשיבים שפסק הדין קובע ממצאים עובדתיים בהם בית המשפט שלערעור אינו נוטה להתערב, כי אין במסמכים שצירף  המבקש כדי להוכיח טענתו בדבר מצבו הכספי הקשה ועוד.

תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן: " התקנות") , קובעת:

"המערער חייב לערוב את הוצאות המשיב בדרך האמורה בסימן זה."

תקנה 432(א) לתקנות קובעת:

"פטור מחובת ערבון

(א)  החליט הרשם לפי בקשת המערער לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בעניין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך"

הערבון נועד להבטיח את תשלום ההוצאות שייפסקו לטובת המשיב באם הערעור יידחה. ההלכה הפסוקה מורה כי בית המשפט ישקול לעניין פטור מערבון בהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש ובחינת סיכויי ההצלחה בערעור.

לעניין זה יפים דברי כב' השופטת פרוקצ'יה בבש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי :

" השיקולים שיש לשקול לצורך מתן פטור מלא או חלקי מהפקדת ערבון הם שניים: מצבו הכלכלי של בעל-הדין, והאם ידו משגת לעמוד בתשלום הערבון; וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל; התנאים לפטור - מצב כלכלי קשה, וסיכויים טובים להצלחת ההליך הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור".

בגדר זה ציין בית המשפט העליון את החובה לשקול את זכות הגישה לערכאות על מנת שלא למנוע בשל חסרון כיס את יכולת בעל הדין להביא דברו לפני בית המשפט, תוך שקילת זכותו של הצד השני שלא יוטרד לשווא, הבטחת הוצאותיו ועוד. כן נקבע שעל בית המשפט הבוחן את הבקשה ליתן דעתו גם למידת מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות הצפוי, מיהות הצדדים ועוד (סעיף 12 לפסק הדין).

עוד ראיתי להפנות לדברי כב' השופט רובינשטיין ברע"א 321/07 אלינה גושן נ' עו"ד יורם אבי גיא . בית המשפט אבחן בין הדרגות השונות בהם נדרש בעל דין להפקיד או לשלם כספים, במסגרת הליך משפטי, כאשר לעניננו הורה בית המשפט בסעיף ה.(6)(ג) להחלטה:

" בדרגה השלישית מצוי העירבון בגדרי ערעור, שהוא חובה; כאן כבר מחזיק המשיב בידו פסק דין לטובתו, אך מששבים ומטריחים אותו לבית המשפט - יש צורך להבטיח כי יוכל לגבות הוצאות אם ייפסקו לטובתו. כאן נשקלים - אמנם בזהירות רבה - גם סיכויי הערעור, ברמה גבוהה מאשר באגרות, אף כי לא כנושא יחיד ונועל דלת, תוך שנזכור כי המדובר בבסיס בחובה, וזו נקודת המוצא."

מן הכלל אל הפרט:

מחד גיסא, נראה כי מצבו הכלכלי של המבקש אכן קשה הוא. כך עולה מהתצהיר שצורף על נספחיו, בכלל זה  תלושי השכר המצביעים על רמת השתכרות שאינה גבוה, התחייבויות שיש לו, אשר חלקן לא קוימו והוא אף קיבל מכתבי אתראה, דפי חשבון בנק, פיגורים בהלוואות ועוד. מאידך גיסא, יש לתת את הדעת להבטחת המשיבים בהוצאות הערעור במיוחד נוכח העדר סיכויי ממשי להחזרן אם יידחה הערעור נוכח מצבו הכלכלי הקשה של המשיב. לעניין זה יושת לב כי עסקינן בערעור שמשיג על קביעות עובדתיות של בית משפט שכגון דא אין בית המשפט לערעור מתערב דרך כלל, ולכן סיכויי הערעור אינם רבים. העובדה שהמבקש לא היה מיוצג בערכאה הראשונה והיה ב"עמדת נחיתות" (סעיף 7 להודעת הערעור (הוגשה בקשה לצרף את הודעת הערעור הנכונה, בש"א 7019/08), אין בה כשלעצמה להעצים את סיכויי הערעור. עם זאת לא ניתן להתעלם לחלוטין מהטענה כי בידי המבקש ראיות לפיהן לא יכול שהיה מעורב בתאונה מחמת שהשתתף במסיבת חתונה באותה עת.

במכלול האיזונים נראה לי כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, דהיינו שאין מקום לפטור לחלוטין את המבקש מהפקדת העירבון ויש להבטיח את המשיבים כי יוכלו לגבות את הוצאותיהם באם הערעור יידחה, אך יש להפחית את סכום העירבון באופן שישקלל את מצבו הכלכלי של המבקש כמו גם סיכויי הערעור.

לפיכך אני מורה כי על המבקש להפקיד עירבון בסך של 5,000 ש"ח וזאת לא יאוחר מיום 18.6.08, אחרת יידחה הערעור.

תזכורת מזכירות ליום 22.6.08.